אם גם את מאותן נשים שלא יכולות לעשות שינוי רק על ידי הצבת מטרות, קביעת יעדים ויציאה לפעולה, המאמר הזה הוא בשבילך.
ישנה דרך נוספת לשינוי, שהיא נשית יותר במהותה ופונה לרבדים הפנימיים שלנו, מתוך הבנה ששינוי אינו רק טכניקה של עשייה, אלא שינוי קורה מתוך הקשבה לעצמנו, לצרכים שלנו, לרצונות העמוקים שלנו, שעומדים מעבר לתסכול, לחוסר האונים, לדיכאון או לבלבול שאנו חוות.
מעבר לכל אלו, מעבר לקושי שאת אולי חווה כרגע, שוכנת תשוקה ורצון שמבקשים להישמע.
הרצון הזה לעיתים שונה מאוד מהרצונות שאנו אומרות לעצמנו שאנו רוצות ולפעמים אנו באמת מאמינות שזה מה שאנחנו רוצות, בין אם זה להתקדם בעבודה, להצליח בפרויקט מסויים, להיות עם בן או בת זוג מסויימים, או לשמר יחסים כלשהם. לעיתים הרצונות הללו שלנו מגיעים מהמחשבה שזה מה שיעשה אותנו מאושרות יותר, מוערכות יותר או שכך עלינו לפעול כדי להיות בסדר. אך אם אלו רצונות לא אותנטיים, הם יכולים לנבוע מתוך פשרות שאנו עושות עם המציאות, כי למדנו לרצות פחות כדי לא להתאכזב, לצמצם את התיאבון שלנו לחיים כדי לא להיכשל ולהיפגע, לרָצות אחרים כדי להיות בסדר ואהובות, לעמוד בציפיות כדי שיקבלו אותנו ויעריכו אותנו.
הדרך האחרת לשינוי, מזמינה אותך לא רק להשיג הצלחה, מעמד או בן זוג אלא לקום בבוקר עם אנרגיה של התחדשות, להרגיש טוב שאת אותנטית עם עצמך ושעלית או חזרת לנתיב הנכון עבורך, נתיב שמחובר לנשמה שלך, למי שאת במהות שלך, נתיב עם שמחה ומשמעות שמחובר לכמיהות העמוקות שלך, לנתינה של מה שיש לך לתת לעולם ולביטוי הייחודי של מה שרוצה להתבטא דרכך.
לשחרר
אז כדי לעורר את הכמיהות העמוקות הללו עלייך לשחרר ולנער מעלייך, ערימות של חול, ממש כמו כלבלב שמתנער בחוף הים, מהראש ועד לקצה הזנב, להשיל מעצמך את כל מה שהוא לא שלך, את כל מה שהוא ישן וכבר לא רלוונטי, את כל אותם משאות שאספת על כתפייך, כל אותם דימויים עצמיים שגואים שיצרת על עצמך, כל אותן שכבות שנדבקו אלייך או שאימצת במהלך הזמן אבל הן לא שלך ואינן מבטאות את מי שאת באמת. עלייך לשחרר מן השורש אותן מחשבות ואמונות שיש לך לגבי עצמך, לגבי היכולות שלך, לגבי אחרים ולגבי העולם ולפנות מקום למשהו חדש להופיע.
בוודאי שלא צריך לחכות עד שהכל יתנקה וישוחרר – זוהי הרי עבודת חיים – אך יש לוודא ששחררת כמה אמונות מפתח בסיסיות לגבי עצמך ולגבי החיים ואז את פנוייה לשלב הבא:
להיפתח ולהקשיב
בשלב הזה אנחנו מאמצות את העמדה הסקרנית ביחס בחיים, העמדה החוקרת, שאינה יודעת מראש. אנו שואלות שאלות מעוררות: מה המתנה הייחודית שיש לי לתת? מה עליי לפתח בעצמי? מה יתמוך בי במימוש השינוי? מה עומד מאחורי הכעס והתסכול שאני מרגישה
אנחנו לומדים לשהות עם השאלות הללו, בלי לחפש פתרונות ותשובות מן המוכן, כי התשובות הללו מגיעות בד"כ מהמחשבות של העבר, מאותם מקומות והרגלים שאנו כבר מכירות, ואנחנו רוצות לקבל תשובה ממקור חדש. לכן נבקש להישאר במרחב של שאלות, של התעניינות, של חקירה, של "לא לדעת מראש" יחד עם "רצון לדעת". זהו מרחב של פתיחות והקשבה.
הכוונה היא שאנחנו פתוחות להכוונה שמגיעה אלינו מכל מפגש שיש לנו עם כל אדם ועם כל דבר. אנו פותחות את המקלט שלנו, כדי לקלוט את האותות שמגיעים אלינו, שמכוונים אותנו, שמציעים לנו עזרה או נותנים לנו השראה, רעיון, הצעה לשיתוף פעולה או תובנה לגבי עצמינו. אנחנו נוכחות למסרים שנאמרים לנו גם ללא כוונת המוסר. במילים אחרות, אנחנו קשובות לרוח, לאנרגיה היצירתית של החיים, שתומכת במימוש שלנו, שמגיעה אלינו דרך הדברים הקטנים היומיומיים שאנו עושים, דרך האנשים שאנו פוגשות כשאנו נוכחות, קשובות ופתוחות לקלוט ולקבל. פתאום חברה פונה אלינו ומציעה לנו משהו שלא חשבנו עליו, או שקראנו כתבה שהאירה לנו משהו לגבי חיינו האישים, או רגע של מפגש משמעותי שנתן לנו תובנה לגבי מה שחשוב בחיים…
לקחת צעדים אמיצים וליצור סביבה תומכת ומעצימה
בשלב השלישי נדרש אומץ, נדרשת מחוייבות בלתי מתפשרת לעצמך, מחוייבות של 200% לעצמך! ומוכנות לצעוד עם כל התמיכה שאת זקוקה לה למקום חדש, לצאת מאזור הנוחות ולעשות צעד מאתגר. יש פה פחד של התקדמות, אך גם התרגשות של צמיחה לשלב הבא שלך.
בשלב הזה, ניצור לעצמנו סביבה תומכת ומעצימה, ניצור שיתופי פעולה ומבנים שיתמכו בנו ויעזרו לנו, נפתח את המיומנויות שלנו ואת היכולות שהתברכנו בהם לכדי מצויינות. נעשה פעולות וצעדים של מימוש. נהייה עקביות ונחושות ונזכור שגם אם הדברים לא הולכים חלק כמו שרצינו, זה לא אומר שזו לא הדרך הנכונה, אלא להיפך שזו בדיוק הדרך ללמוד ולצמוח ולההיפך לאדם שאנו רוצות להיות כדי לממש את השינוי בחיינו.
אז מה תהייה המשמעות של מימוש השינוי הזה בחיים שלך? איך תרגישי אם תקחי מחוייבות חסרת פשרות ללכת עד הסוף ותעשי את השינוי הזה השנה?
יעל צ'רניאק 