התעלות על פי פרופ' Mihaly Csikszentmihalyi

בהתעלות הכוונה להיות מסוגל להזיז הצידה את הדברים שמסתירים לנו ולומר, "בסדר. אלה הם התנאים והאמונות מתוכם אני פועל. אלו הן "הוראות ההפעלה" הגנטיות שלי. אלו הן "הוראות ההפעלה" והתכנותים התרבותיים שלי. "עכשיו, מה אני עושה?" כשמישהו בא ואומר, "כן, הכל דוחף אותי לכיוונים האלה, אבל אני מנסה להבין את ההשלכות של הפעולה שלי על המערכת כולה, המערכת בה אני חי, כולל בעלי חיים, צמחים, מים, אוויר, וכל זה – ולאור כל זאת, אני בוחר לא לפעול מתוך כך . אני הולך לנסות לנקוט עמדה", עבורי זו התעלות, כי זה מעבר לכוחות שהאדם לכאורה נשלט על ידם .

transcendence basically means being able to pull aside these veils and say, "Okay. These are the conditions under which I am operating. These are my genetic instructions. These are my cultural instructions, programs. Now, what do I do?" When someone comes out and says, "Yes, everything pushes me in these directions, but given that, I try to understand the consequences of my action to the whole system I live in, including animals, plants, water, air, and all that—and given all that, I'm not going to go along with this program. I'm going to try to take a stand," to me that's transcendence, because it goes beyond the determining forces that the person is seemingly controlled by.

גלעד שליט

בנימה קצת אחרת אישית וציבורית

אני רוצה לשתף בחוויתי את שיבתו הביתה של גלעד שליט

בוקר מרגש , מרגש מעין כמוהו

יש תחושה של אינטימיות עם המפגש עם גלעד שליט

אף על פי שלא הכרתי אותו אישית

תחושת הקירבה שלנו כעם, מחבק, אלו רגעיה היפים של ישראל

בהם אנו מאוחדים, בשמחה, בכאב, בהתרגשות, בריגשיות

המחוות הקטנות, האמפתיות, של הדרג הצבאי במפגשו עם גלעד,

של ראש הממשלה מחבק את גלעד ונותן לו את הכבוד ואת תחושת השייכות והשמחה בשובו,

ההבנה וההתחשבות של התקשורת בלקיחת צעד אחורה ונתינת מרחב התייחדות עם משפחתו

התחושה שההפרדה בין האישי והקולקטיבי הציבורי, כמעט ונמוגה

המשפחה התרחבה, משפחת עם ישראל מחבקת את גלעד שליט

מחבקת ומרגשת, דומעת ביחד עם המשפחה ועם השמחה הגדולה

תחושה של אבן שירדה מכולנו, כעם, כבני אנוש,

המחיר והכאב של שחרור המרצחים ברקע, והוא באחריות המדינית

אך האחדות שמורגשת כרגע בלבבות האנשים הרבים

חוצה גבולות, חוצה מחלוקות, חוצה הבדלים

זוהי הרוח, זה הלב האנושי הפועם בכולנו,

זה הכוח הממיס את כל המכשולים

זו העוצמה החובקת, שיכולה

יכולה לשנות, יכולה לטעת בנו תקווה לחיי שלום

תקווה לשינוי, תקווה לאפשרי

כי האמת היא שזה אפשרי, הנה ההוכחה ניצבת כאן היום

הוכחה חיה לנצחונה של האחדות לעמוד מול הפחד, מול הטרור, מול מחלוקות

ולומר : זה אפשרי! אנחנו אחד! אנחנו יכולים!

זו התחושה שגלעד שליט במחיר סבלו בחייו האישיים,

ברמה העמוקה ביותר איפשר לכלנו לדעת

איפשר לכולנו לחוות להרגיש להזכר ולזכור קדימה, שהמחיצות אינן האמת השלמה, הן חלקי מציאות, הן יחסיות

האחדות היא מעבר להן, מתעלה מעליהן ומכילה אותן

התחושה האישית הרגשית מתרחבת לתחושת אחדות קולקטיבית של הזדהות ושמחה

אכפתיות ואהבה לגלעד, לשיקומו, לאיחוד עם משפחתו

ולישראל אחרת שאפשרית, לא רק כמצב רגעי, אלא כשלב יציב

השיבה של גלעד, אחדות הלבבות , הערבות ההדדית, הן לא רק סיסמאות

אלא מציאות חיה, שעלינו לטפח ולייצבה בליבנו, במוחנו, בנשמתנו

ברוך בואך הביתה גלעד, מחבקת אותך

מחוסר סיפוק למשמעות

כשאדם חש חוסר סיפוק בחייו, זה מרמז שעוד לא הסתיימה הדרך,

והרי בסופו של דבר הדרך לעולם אינה מסתיימת כל עוד אנו בתהליך החיים

חוסר סיפוק אם כן, זה סימן שאנחנו רוצים יותר, שהנשמה שלנו רוצה יותר

שאנו חשים שזה לא הכל,

הפוטנציאל הטמון בנו עדיין לא ממומש

האנושיות שלנו, אינה שלמה

אולי החוויה אינה נעימה, אך היא יכולה להיות חיובית ביותר

אם נבחר לקחת אותה ברצינות, להתעורר לצורך הזה ליותר

הצורך לממש את עצמנו כאדם, להגיע למירב שלנו

להבין את עצמנו, את המהות שלנו,

את הזרע שאנחנו, את הפוטנציאל שנועדו לממש פה בחיים

זוהי קריאה להתעוררות שלנו,

גם אם עוד לא ידוע לנו מה זה אומר, לאן זה מוביל

מה הכיוון, או מה עלינו לעשות

מתעוררים להם הרצון, הסקרנות והחיות

הברק חוזר לעיניים

העולם נפתח שוב לרווחה

האפשרויות מתחילות להראות אט אט

הדברים מתבהרים במסע מסתורי של מפגשים עם אנשים

מפגשים עם רעיונות שעולים מתוכינו,

אינטואיציה שלוחשת לנו…

עירנות ונוכחות שבה לחיקנו

ואנו פנויים לחדש…

קשובים לחיים

קשובים לעצמנו

פועלים מתוך הלב, הלהט הפנימי

האור חוזר לעיניינו שנפתחות לרווחה

ואנו במסע… חיינו מתמלאים במשמעות, בחקירה, בחיפוש, במציאה, במפגשים, ביצירה,

בח י י ם !